הובלות עפר אוחיון דוד בע"מ ואח' נ' משאבות ובטון מוכן כפר קאסם בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית שהוגשה נגד המבקשים בסדר דין מקוצר.

הרקע לבקשה:

התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 342,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי במועדים הרלוונטיים לתביעה, הזמינו הנתבעים או מי מהם, מן התובעת 1 כמויות חול גדולות לשם ייצור מוצרי בטון שונים. כמויות החול שהוזמנו – סופקו וכנגד סחורה זו משכו הנתבעים (בעיקר נתבע 2) סדרת המחאות לרבות המחאה על סך 75,000 ₪ שנמסרה להבטחת תשלומים בהם חבו הנתבעים. חלק מן ההמחאות, נטען, נמסרו לתובעת על החלק תוך מתן אפשרות לתובעת לרשום בעצמה את שם הנפרע.

לאחר שההמחאות הראשונות לא כובדו פנה נתבע 2 אל התובעים וביקש כי ההמחאות לא יופקדו בבנק בשל חוסר כיסוי וכי הוא (נתבע 2) ידאג כי ההמחאות יפרעו סמוך למועד בו הן נועדו להיפרע. התחייבות זו של נתבע 2, נטען, לא כובדה. לפיכך, הוגשה תביעת התובעת על הסך הנ"ל המורכב מקרן חוב של 228,400 ₪ והפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה בסך 114,000 ₪.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר נתבע 2. בתצהיר נטען כי החול שסופק על ידי התובעים הינו חול פסול ואינו יכול לשמש לשם ייצור בטון. ניסיונות לזקק מן החול שסופק חול תקין - לא צלחו. לטענת הנתבע 2, התובע 1 עצמו התייצב במפעלה של הנתבעת 1 ונכח במו עיניו כי החול פסול ואף אישר זאת והבטיח לפנות את החול בהקדם האפשרי אלא שלא עשה כן והנתבעת 1 נאלצה לשכור על חשבונה משאיות לפינוי החול. עוד נאמר כי השיק על סך 75,000 ₪ וכן "שקים אחרים" הם עבור עסקה אחרת לרכישת טרקטור שלא יצאה אל הפועל ואינם קשורים לעסקה נשוא התביעה לרכישת חול. וכן נאמר כי "לא כל ההמחאות קשורות להזמנת החול ואינם תמורת חול". הסך הנקוב בסעיף 6 לכתב התביעה (75,000 ₪) הוא, טוען הנתבע 2, עבור "עסקה אחרת" ואינו קשור לתביעה. הנתבע 2 טוען כי התובעים ידעו כי עליהם להחזיק את ההמחאות שניתנו להם שכן החול שסופק היה פסול. עוד נאמר כי אין עילה לחיוב נתבע 2 במסגרת התביעה שכן אין בסיס להרים את המסך בין הנתבעים לבין עצמם והנתבע 2 אינו ערב בשום צורה להתחייבויות הנתבעת 1 כלפיי התובעים.

ב"כ התובעת ויתר על חקירת הנתבע 2 על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

בסיכום טענות הנתבעים הועלו הטענות הבאות אשר לחלקן, כמפורט להלן, אין זכר בתצהיר: (א) בהמחאה המשוכה על בנק ישראלי אין התאמה בין ספרות הסכום למילים המבטאות את הסכום. שאר ההמחאות משוכות על בנקים פלסטינאיים שחלק מהם לא הופקד בחשבון; (ב) החול שסופק נפסל. כתמיכה לטענה צורף דוח של מבקר הבטון; דוח שלא צורף לתצהיר הנתבע 2 במסגרת בקשת הרשות להתגונן; (ג) עוד בשנת 2005 סוכם כי לתובע לא יהיו טענות בדבר חוב הנתבעים בגין חול. התובע המשיך בעסקיו עד שנת 2010 ורק אז ניסה את מזלו בהגשת התביעה מבלי שבמהלך תקופה זו הייתה דרישה או הליך כלשהו בגין ההמחאות. (ד) גם לאחר החזרת ההמחאות המשיך התובע לספק חומרי בניין לנתבעת 1 וקשר עסקי זה נמשך עד שנת 2009. (ה) התובע קיבל בטון מוכן לביתו ולא שילם עבורו. (ו) חלק גדול מן ההמחאות לא הופקד מן הטעם שהתובע ידע שעליו להחזיר את השקים. (ז) אחד השקים ניתן עבור עסקת טרקטור. התובע לא סיפק את הטרקטור אך לא השיב את ההמחאה. (ח) הקשר העסקי היה בין התובע לנתבעת 1 ואין לנתבע 2 כל קשר לתביעה. ההמחאות שנמשכו על ידי הנתבע 2 משוכים על בנק פלסטיני שחלק מהם לא הופקד בחשבון וחלק מהם כן הופקד.

התובעים טוענים בסיכומיהם כדלהלן: (א) בסיכומי הנתבעים הועלו טענות חדשות שאין להם זכר בבקשתם וזאת בניגוד לדין. המדובר, נטען, בהרחבת חזית אסורה והתובעים עותרים למחוק את הטענות החדשות שנטענו והמסמכים שצורפו לשם ביסוס טענות אלה. הכוונה היא לטענה כי אין התאמה בין ספרות למלים בסכום ההמחאה; לדוח בטון שלא צורף לתצהיר התומך בבר"ל; לטענה בדבר סיכום כי לתובע לא יהיו טענות בדבר חוב בגין חול; לטענה המתייחסת למסמך שצורף לראשונה בסיכומי הנתבעים המכונה "כרטסת שנת 2008; לטענת השיהוי שהעלו הנתבעים; לטענה כי לתובע סופק (לביתו) בטון שלא שולם עבורו; לתצהיר מנהל הנתבעת שצורף לסיכומים וכן לטענה נוספת בדבר שיהוי.

אשר לטענות שאינן בגדר הרחבת חזית, טוענים התובעים כי אלה טענות בעלמא שאינן מפורטות וככאלה אין ליתן בגינן רשות להתגונן. כך, נטען כי הטענה בדבר היות החול אסור לשימוש אינה מפרטת מתי התברר הדבר לנתבעים. הנתבעים גם לא צירפו לבר"ל אסמכתא בדבר שכירת שירותי ניפוי לחול או בדבר שכירת משאיות וציוד לפינוי החול. גם הטענה כי ההמחאות או חלק מהן נמסר לצורך רכישת טרקטור נטענה בעלמא ללא פירוט של העסקה, מועד ההזמנה, סכום הרכישה, נסיבות ביטול העסקה וכיוצא באלו פרטים.

הנתבעים טוענים בתשובה לתשובה לבקשה כי כל הטענות בנוגע לטיב החול הפסול שסופק פורטו בתצהיר. עוד נאמר כי "חובה על הצדדים" להודיע לבית המשפט על אי ההתאמה בין הספרות למלים בהמחאה. הטענה כי חל שיהוי עולה מתוך העובדות. התובעים, לטענת הנתבעים, לא מפרטים את כמות החול שסופקה, אינם מצרפים תעודות משלוח ולא מציינים את מועד האספקה.

דיון והכרעה

א. הרחבת חזית וצירוף ראיות לסיכומים

ראשית אומר כי לטעמי אין לדון כלל בטענות העובדתיות שלא נזכרו בתצהיר הנתבעים ואין להידרש לראיות שצורפו בסיכומיהם. באין זכר לטענות העובדתיות שיפורטו להלן במסגרת תצהיר הנתבע 2 אין כל תשתית עובדתית המאפשרת דיון בטענות אלה ואחת דינן להידחות. ההלכה לפיה אין לאפשר הצגת ראיות חדשות בסיכומים היא הלכה מיוסדת שאין עליה עוררין ואין מקום לסטות ממנה גם במקרה זה. (ראה כדוגמה: ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם, פ''ד לח(4) 309, 316-317 (1984))

מן הטעמים האמורים, אני סבור כי דין הטענות הבאות להידחות: (א) הטענה בדבר סיכום כי לתובע לא יהיו טענות בדבר חוב בגין חול; (ב) הטענה המתייחסת למסמך שצורף לראשונה בסיכומי הנתבעים המכונה "כרטסת שנת 2008; (ג) טענת השיהוי שהעלו הנתבעים; (ד) הטענה כי לתובע סופק (לביתו) בטון שלא שולם עבורו.

אינני סבור כי יש לדחות את הטענה בדבר אי התאמה בין הספרות למלים בהמחאה בשל היותה הרחבת חזית. טענה זו אמנם לא נטענה בתצהיר הנתבע 2 אולם התשתית העובדתית לטענה זו אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת והיא מצויה בצילום ההמחאה שצורפה על ידי התובעים לכתב התביעה. הפתרון במקרה כזה נקבע על ידי סעיף 8 (ב) לפקודת השטרות ולפיו " מקום שהסכום שיש לפרעו נאמר גם במלים וגם בספרות, והן מכחישות זו את זו, הסכום שמלים מורות עליו הוא הסכום שיש לפרעו". לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי טענה זו אינה מעמידה כל הגנה לנתבעים שכן הסכום שעליהם לפרוע הוא הסכום שנוקבות המלים שנרשמו בהמחאה.

חול פסול

בתצהיר נטען כי החול שסופק על ידי התובעים הינו חול פסול ואינו יכול לשמש לשם ייצור בטון. עוד נטען כי ניסיונות לזקק מן החול שסופק חול תקין - לא צלחו. הטענה כי החול אינו ראוי לשם ייצור בטון ממנו אינה, לטעמי, טענה שבעובדה אלא טענה הדורשת מומחיות ולפיכך דרושה חוות דעת לשם תמיכה בטענה וזו אינה בנמצא. ואולם, גם אם אניח כי מדובר בטענה עובדתית, מן הראוי שטענה כזו תהא מפורטת ותציין אילו מרכיבים שנמצאו בחול שסופק על ידי התובעים פוסלים אותו מלשמש לייצור בטון; מה היה מצבו של החול בעת שזה סופק על ידי התובעים; מתי בדיוק סופק החול הפסול על ידי התובעים ומתי התגלתה עובדה זו לנתבעים וכיוצא באלה פרטים הנדרשים. לאור האמור, ספק אם ראוי ליתן בגין טענה זו רשות להתגונן לנתבעים אולם מכיוון שהנתבעים זכאים בשלב זה ליהנות מן הספק – תינתן להם רשות להתגונן בטענה זו.

המחאות עבור עסקה אחרת

בתצהיר נטען כי המחאה על סך 75,000 ₪ וכן "שקים אחרים" הם עבור עסקה אחרת לרכישת טרקטור שלא יצאה אל הפועל ואינם קשורים לעסקה נשוא התביעה לרכישת חול. וכן נאמר כי "לא כל ההמחאות קשורות להזמנת החול ואינם תמורת חול". גם טענה זו אינה מפורטת. לא ברור מתי נקשר בין הצדדים הסכם לרכישת טרקטור, איזה טרקטור ביקשו לרכוש? (לעניין זה אני מתעלם כמובן מן הפרטים החדשים שנוספו בעניין בסיכומי הנתבעים), מה היה לוח התשלומים שנקבע ובמסגרת זו מתי נמסרה ההמחאה? אילו "שקים אחרים" שימשו כתמורה במסגרת עסקת רכישת הטרקטור? מתי בוטלה העסקה ? וכיוצא באלה פרטים. לדעתי, בהיעדר פירוט מספיק – לא ניתן לקבל את הטענה.